בעקבות החודשים האחרונים של המלחמה הנוראה שאנחנו חווים מאז השבעה באוקטובר, זמנים של אלימות קשה. זמנים שבהם הכיעור האנושי נחשף בעוצמה מזעזעת, זמנים שבהם לצד זה, ולמרות הכל היופי האנושי נגלה במלוא הדרו, מה שבאמת חשוב בחיים מתגלה בעוצמה רבה יותר.

נראה שרבים מאיתנו מבינים הרבה יותר לעומק שאיכות מערכות היחסים שלנו זה אחד הדברים הכי משמעותיים שיכולים להחזיק אותנו שפויים ויציבים מול סערות החיים.

התזכורת שקיבלנו בשבעה באוקטובר, על שבריריותם של החיים קשה וכואבת.

הידיעה שחופש הבחירה ואפילו החיים שלנו שלנו יכולים להלקח מאיתנו באבחה חדה, היא בלתי נסבלת.

כשקורה לנו משהו כל כך קשה בחיים, לרבים מאיתנו כמעט בלתי אפשרי לראות את האור. זה מאתגר מאוד. אבל לצד זה אני רוצה להזכיר לעצמי ולכולנו שעדיין בתוך כל קושי, יש מקומות שבהם אנחנו יכולים להיות באיזושהי בחירה. אנחנו יכולים להחזיר לנו את היכולת להיות מחוברים לעצמנו ולבחור את הדבר הנכון לנו. את הדבר שיעשה לנו טוב.

תקשורת מקרבת זו אחת הדרכים הכי חזקות (מבחינתי), שיכולה לעזור לנו להתחבר לאותו חופש פנימי ואפילו לעוצמה פנימית.

עד כמה זה חשוב להיות שם ולפתח את המיומנות הזו בימים הקשים האלה.

אחרי שנים שבהן אני עובדת עם אנשים ומלמדת תקשורת מקרבת, אני מאמינה שלרובנו חסר ידע מאוד מהותי ובסיסי בהקשר של טיפוח מערכות היחסים, ושאם היה לנו את הידע הזה, זה ממש יכול לשנות את החיים שלנו.

אז בתוך כל זה, אחרי תקופה ארוכה שבה הייתי ממש בחוסר חשק לעשייה, אני חוזרת בעדינות לאיזשהו תפקוד ורוצה להזמין אותך להצטרף אלי לקורס יסודות התקשורת המקרבת ולהתחבר לחופש הבחירה שלך ממקום חדש.

הקורסים הקרובים הולכים להיות מיוחדים, כי הזמן הזה זיקק וחידד לי למה אני כל כך מחוברת לתקשורת לא אלימה ובעיקר זה חידד לי את האיך אני רוצה להיות מחוברת לזה – מה הווריאצייה שנכונה לי ומה הכי חשוב לי להעביר הלאה.

נדמה לי שרבים מאיתנו עברו טלטלה והסתכלות מחודשת על תפיסות העולם שלנו.

גם אני.

היום, יותר מתמיד אני מבינה שאני רוצה ללמד תקשורת לא אלימה יישומית – כזו שאפשר לחיות אותה בחיי היום יום שלנו ובד בבד גם לשמור על עצמנו ולהיות בחמלה למצבים השונים של החיים, וגם לטפח מודעות לעוד ועוד חלקים של חיינו כדי שנוכל להתמודד עם מציאות קשה ומורכבת.

הגישה הלא-אלימה (מה שאנחנו קוראים לו בארץ תקשורת מקרבת) מלמדת אותנו לראות צרכים שלנו ושל אחרים. היא מלמדת אותנו אמפתיה והכלה… ובכל זאת, בכל השנים שאני מלמדת, תמיד אמרתי לתלמידים שלי – "אמפתיה לא בכל מחיר".

בתוך תוכי ידעתי שיש מצבים בחיים שבהם אצטרך לשים גבולות ברורים, והאירוע הנורא שקרה בשבעה באוקטובר חידד לי את זה באופן עוצמתי ועמוק.

מה זה אומר "אמפתיה לא בכל מחיר" ולמה כל כך חשוב לי לומר את זה?

לא בכל מחיר, זה אומר לא במחיר של וויתור על עצמי או במחיר של התעללות בעצמי!

לא בכל מחיר זה אומר להיות קשובה לקצב הפנימי שלי ולתת למארג הרגשי שלי את הזמן לעכל דברים בצורה טבעית.

לא להאיץ תהליכים.

לא לדחוק בעצמי.

ובטח ובטח שלא להרגיש את "מה שאני אמורה להרגיש" או לחשוב את "מה שאני אמורה לחשוב" רק כי ככה אומרים אנשים או מורים כאלה ואחרים.

אני דוגלת באהבה עצמית ובשמירה על עצמי.

אני אדם ששואף לאיזון ואני לא יכולה ולא רוצה לקחת שום תפיסה לקצה. אני לא רוצה לפעול על פי שום תפיסה באופן אוטומטי. אני רוצה לבחור בכל פעם מחדש. גם בתפיסת האי-אלימות, שאני מאוד מאוד אוהבת אותה ומאמינה בה.

אני רוצה ללמוד וללמד אחריות, אמפתיה, סובלנות והכלה, ולצד זה אני רוצה ללמוד וללמד מתי לשים גבולות ברורים כשאני פוגשת אלימות חריפה על כל גווניה.

אני רוצה ללמד אנשים לחיות מתוך בחירה עמוקה וגם לחיות בעיניים פקוחות לרווחה.

אני לא רוצה לפרק אנשים ממערכות ההגנה שלהם בלי חלופה הולמת.

אני לא רוצה ללמד אנשים להישאר בתוך דפוס של מערכות יחסים הרסניות, אלימות ותוקפניות בשם הסלחנות וההבנה, או בשם האי-אלימות, כי זה "הדבר הנכון" לעשות.

וכמו במקרו (השבעה באוקטובר), גם במיקרו (מערכות היחסים האישיות שלנו), אני לא אלמד אנשים שחיים במערכות יחסים קשות ומכאיבות, להכיל בכל מחיר.

רבים מאיתנו מכירים או חווים מערכות יחסים שיש בהן וויתור חוזר ונשנה על עצמנו "כי אולי זה ישתנה".

אנחנו יודעים עד כמה זה קשה, מתעתע ומכאיב. עד כמה זה מוביל להתעללות בעצמנו.

מה שעצוב הוא שדווקא לאותם אנשים שיש את הנטייה הטבעית להכיל אחרים או לוותר על עצמם, כמעט ואין את המיומנות הזו של הגנה עצמית. הרבה פעמים אין להם את היכולת לזהות את האלימות (בין אם היא אלימות גלויה או סמוייה) ולשמור על עצמם או לשים גבול ברור.

זה מקום אכזרי שמאוד קשה לצאת ממנו ולפעמים אפילו קשה לזהות אותו.

זה מכניס אותם ללופ של עליות וירידות וחוויית חיים קשה ומתסכלת.

כי לשים גבולות דורש מאיתנו אומץ, מודעות, גמילה מציפיות ומפנטזיות ולדעת לבחור בעצמנו.

זה דורש מאיתנו להסכים לוותר על משהו שמעולם לא היה וכנראה לעולם לא יהיה.

זה דורש מאיתנו לאזן את הנטייה שלנו לאמפתיה ולזהות האם זו אכן אמפתיה או שזה בעצם וויתור על עצמנו.

זה דורש מאיתנו לדעת מתי לשים גבול ולהעז לשים אותו.

גבול ברור ומובהק.

גבול להכלה.

גבול להתעללות.

גבול לאשליה ולתעתוע.

גבול למשחקי כוח פוגעניים.

גבול לפגיעה שחוזרת בגלים שוב ושוב.

למה? 

כי אנחנו חפצי חיים.

ולא רק חפצי חיים. 

אנחנו חפצי חיים טובים ואיכותיים.

כי אנחנו רוצים להתייחס למתנת החיים בכבוד.

וכשאנחנו כבר מגיעים לגבול הזה בתוך מערכת יחסים פוגענית, אני מאמינה שהגבול הזה צריך להיות ברור וחד משמעי.

הוא לא יכול להיות מעורפל או נתון לפרשנות.

זה גבול ששומר על איכות החיים (ולפעמים גם על החיים עצמם) ומשנה את חוקי המשחק.

יש מורים שיאמרו לכם שלהכיל ולסלוח זה הדבר הכי חשוב בחיים. שזו השליחות של הנשמה שלנו.

אני לא באמת יודעת מה נכון. אבל אני כן יכולה לזהות שהרבה פעמים לומר "לא" במערכות יחסים כאלה או למערכות יחסים כאלה, היא חשובה והיא מהווה "כן" גדול לעצמנו ואפילו ריפוי וגדילה.

לומר "לא" לאלימות בתוך מערכת יחסים היא שמירת אמונים לעצמנו ולא וויתור על היותנו "מתקדמים רוחנית" או פועלים בניגוד לתפיסה הלא אלימה.

לגבול החדש הזה, יש מחיר. לפעמים מחיר כבד מאוד. מחיר שלא רצינו בו.

הגבול הזה מצריך מאיתנו המון בהירות וצלילות ולפעמים אפילו שימוש בכוח.

בגבול הזה יש המון מודעות ואהבה עצמית, ומבחינתי לא יכולה להיות שם אשמה או התנצלות.

לדעת לבחור בעצמי ולומר לא עוד! זה דבר חשוב לחיים שלי ואפילו להתפתחות שלי (בעיקר אם אין לי את המיומנות הזו).

לדעת בבירור מה אני מוכנה להכיל ומה לא, ואיך אני רוצה להגיב כשהגבולות שלי נחצים באלימות, מבחינתי זה קריטי לחיים טובים.

אם חשוב לך לדעת איך להתמודד עם הקשיים שהעולם הזה מפגיש אותנו איתם. איך לעבוד עם דפוסים מעכבים ומכבידים, מה לעשות כדי לטפח מערכות יחסים (זוגיות, הורות, עבודה…), ואיך לייצר עד כמה שניתן חיים שראוי לחיות אותם. אני מזמינה אותך באהבה, כי העולם שאנחנו חיים בו דורש את כל הכלים האפשריים כדי להתמודד ואפילו לשגשג בתוכו, ומכיוון שכך, נדרשת מעטפת רחבה יותר כדי להצליח לעשות זאת. 

אני שמחה לספר לך שמשתתפי המחזורים החל מעכשיו יזכו לשדרוג של הקורס הרגיל ויקבלו הרבה מעבר ללימודי תקשורת מקרבת. אנחנו הולכים לעבור תהליך משמעותי ורחב יותר שיכלול את כל הידע שאספתי במהלך השנים מגופי ידע שונים ומחומרים מתוך קורס "המצפן" שאותו פיתחתי והובלתי במשך שנים עם ארנינה קשתן.

• בקורס נלמד על אמונות ומה הן עושות לנו ולמציאות שלנו.
• נלמד על הדפוסים שלנו ואיך אפשר לרפא אותם.
• נלמד על אלימות ועל אי אלימות.
• נלמד איך לנהל מערכות יחסים.
• איך לייצר תקשורת בהירה וצלולה יותר.
• ונפתח עוד ועוד מודעות לחלקים בנו שקיבלו פחות מקום.

אם מילותיי נגעו בך ויש לך קריאה פנימית לעשות שינוי עמוק ומהותי בעצמך ובמערכות היחסים שלך, הדלת של הקורס הקרוב פתוחה לרווחה. אני מזמינה אותך להיכנס בה.