תקשורת מקרבת מבוססת על הבנה, כבוד והכלה. היא מאפשרת לנו להתחבר לאנשים אחרים ברמה עמוקה יותר, ולבנות מערכות יחסים משמעותיות ועמוקות יותר.

הנה כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להכניס תקשורת מקרבת לחיינו:

הקשבה פעילה: כשאנחנו מקשיבים לאדם אחר באופן פעיל, זה אומר שאנחנו לא רק שומעים את המילים שלו, אלא גם קשובים לרגשות ולצרכים שלו. אנחנו בעצם מנסים להבין את נקודת המבט שלו, ומבטאים אמפתיה כלפיו וכלפי הצרכים והרגשות שלו.

ביטוי רגשי בהיר ומובן: כאשר אנחנו מבטאים את הרגשות שלנו בצורה ברורה, אנחנו מאפשרים לאחרים להבין אותנו טוב יותר ואפילו להתחבר.

חיזוק ביטויים של אהבה ותמיכה: ביטויים של אהבה ותמיכה יכולים לעזור לנו להתחבר לאנשים אחרים ברמה הרגשית. אנחנו יכולים לעשות זאת בכל מיני דרכים כמו מילים, מגע, מעשים או מחוות.

קבלה של האחר: כשאנחנו באמת מקבלים את האחר כמו שהוא, אנחנו מאפשרים לו להרגיש בטוח ומובן. כדי לתת את ההרגשה הזאת לאחרים, אנחנו יכולים לעשות זאת באמצעות קבלה של ההבדלים בינינו, ונכונות להבין ולקבל את הלגיטימיות של הצרכים של אדם אחר.

מודעות לשפת הגוף: שפת הגוף שלנו והאנרגיה שאנחנו משדרים, יכולות לומר הרבה יותר מהמילים שלנו. זה בעיקר מה שאנשים אחרים קולטים מאיתנו… לכן, העבודה המורכבת שלנו היא לנהל את התגובות הפנימיות שלנו שמפיקות הרבה פעמים שפת גוף מרחיקה, כמו תנועות או הבעות פנים שיוצרות רושם של חוסר עניין, כעס, זלזול או דחייה.

הימנעות ממשפטים שיש בהם "צריך" או "חייב": משפטים אלו יכולים להישמע שיפוטיים או דורשניים. במקום זה, כדאי להשתמש במשפטים שמדברים על רצון או כמיהה, כמו "הייתי רוצה…" או "זה היה יהיה נחמד אם…", או "ממש חשוב לי…"

להיות בענווה: כולנו לומדים ומתפתחים כל הזמן. חשוב להישאר בענווה ולהיות פתוחים לשמוע דברים חדשים שלא ידענו על האחר וגם להיות בנכונות ובפתיחות לשמוע את נקודת המבט שלו, גם אם היא שונה משלכם.

לקחת אחריות על הרגשות והצרכים שלנו: חשוב שלא נאשים אחרים על כך שהם גורמים לנו להרגיש רגשות מסויימים. אנחנו רוצים לכבד אחרים ואת המרחב האישי שלהם, גם אם אנחנו לא מסכימים איתם.

לגלות פתיחות וגמישות: חשוב שנהיה פתוחים לפשרה ולמציאת פתרונות שעובדים עבור כל הצדדים המעורבים.

תקשורת לא-אלימה זו מיומנות מיוחדת וחשובה שאפשר ללמוד ולהכניס אותה לחיים והיא יכולה לעזור לנו בכל תחומי החיים, מקשרים אישיים ועד קשרים מקצועיים. זה כלי חשוב לכל מי שרוצה לחיות חיים הרמונים יותר עם עצמו ועם הסובבים אותו.

ככל שנתרגל אותה ובעיקר ככל שנפנים אותה בתודעה שלנו, נוכל ליצור מערכות יחסים משמעותיות יותר עם האנשים החשובים בחיינו.

הרבה אנשים סקרנים לדעת מהם ארבעת הכללים של תקשורת לא אלימה. מייד אציג בפניכם את 4 הכללים, אבל לפני כן, בואו נראה למה נועדו הכללים.

הכללים של תקשורת לא אלימה נועדו לעזור לאנשים לתקשר בצורה שהיא כנה, חומלת ומכבדת.

תקשורת לא-אלימה מבוססת על הרעיון שלכל בני האדם יש את אותם צרכים בסיסיים, וכאשר הצרכים שלנו נענים, סביר יותר שנוכל להתנהל בעולם בצורה שלווה, הרמונית ומכבדת.

ארבעת הכללים העיקריים של תקשורת לא-אלימה הם:

תצפית: כלומר הבחנה ללא שיפוט. אנחנו רוצים להתמקד במה שאנחנו רואים ושומעים מבלי "לצבוע" את זה בפרשנויות או בדעות שלנו.

לדוגמה, במקום לומר "אתה תמיד מאחר," אפשר לומר "הגעת 15 דקות מאוחר יותר מהשעה שקבענו."

רגש: אנחנו רוצים לזהות ולבטא את הרגשות שלנו. חשוב שנהיה כנים וניקח אחריות על הרגשות שלנו עולים בעקבות משהו שקרה, מבלי להאשים אחרים.

לדוגמה, במקום לומר "אתה כל כך מרגיז אותי," אפשר לומר "זה מכעיס אותי כשאתה מגיע אחרי השעה שקבענו."

צורך: אנחנו רוצים לזהות את הצרכים שלנו. זיהוי הצרכים זו מיומנות חשובה והכרחית שכדאי שנלמד אותה, כי הרבה פעמים אנחנו לא באמת יודעים למה אנחנו זקוקים. במקרה של הדוגמה שלנו, הצרכים שאולי עלו שם ולא קיבלו מענה, הם כבוד, התחשבות או דייקנות.

בקשה: חשוב שננסח בקשה ברורה ומדויקת, ולבקש את מה שאנחנו רוצים בצורה חיובית וניתנת לביצוע. לדוגמה, במקום לומר "תפסיק לאחר," אפשר לומר "האם אתה יכול בבקשה להגיע בזמן שקבענו מחר?"

תקשורת לא-אלימה לא תמיד קלה ליישום, כי מעורבים בתקשורת שלנו כל כך הרבה רגשות, צרכים, אמונות, ניסיון עבר שמחבלים ביכולת שלנו להתנהל בלי תגובתיות רגשית. עם זאת, היא לגמרי כלי עוצמתי לשיפור התקשורת והיחסים.

כשאנחנו מתרגלים תקשורת לא-אלימה, סביר יותר שיישמעו אותנו ויבין אותנו, וסביר יותר שנוכל לבנות אמון וקשר עמוק יותר עם אחרים.

הנה כמה דוגמאות לשימוש בתקשורת לא-אלימה:

במקום לומר: "אתה תמיד כל כך מבולגן!"

אפשר לומר: "אני מרגישה מתוסכלת כשאני רואה כלים מלוכלכים בכיור. אני צריכה עזרה בניקיון כדי שאוכל להירגע וליהנות מהערב שלי."

במקום: "אתה אף פעם לא בסביבה כשאני צריכה אותך!"

אפשר לומר: "אני מרגישה בדידות כשאתה עובד מאוחר, וחשוב לי לבלות יותר זמן איכות איתך."

במקום: "אתה כל כך עצלן! אתה אף פעם לא עושה כלום בבית!"

אפשר לומר: "אני מרגיש מוצף כשאני צריך לעשות את כל המטלות בעצמי. אני צריך את עזרתך ב [משימה ספציפית]."

במקום: "את כל כך אנוכית! את אף פעם לא חושבת על אף אחד אחר!"

אפשר לומר: "כואב לי כשאת [התנהגות ספציפית]. אני צריך שתתחשבי גם ברגשות ובצרכים שלי."

במקום: "אתה כל כך אידיוט! אני שונא אותך!"

אפשר לומר: "אני כועסת ופגועה כשאתה [התנהגות ספציפית]. אני צריכה שתפסיק."

הנה דוגמה לשימוש ב-NVC במצב אמיתי:

נגיד שאתם יושבים לארוחת ערב עם המשפחה שלכם, והילד שלכם מגיע אחרי השעה שקבעתם.

אפשר לומר משהו כמו:

תצפית: "אני רואה שאיחרת ב- 15 דקות לארוחת ערב.

רגש: אני מרגישה מתוסכלת כשאתה מגיע באיחור לארוחת הערב.

צורך: חשוב לי שתכבד את הזמן שלי ושל האנשים האחרים בבית.

בקשה: האם תוכל בבקשה להגיע בזמן לארוחת ערב?

הנה דוגמה לשימוש ב-NVC בהקשר מקצועי:

במקום: "אתה תמיד עושה טעויות!"

אפשר לומר: "כשאתה עושה טעויות בפרויקט, זה יוצר לי יותר עבודה וגורם לדחייה של סיום הפרוייקט. אני צריך שתקפיד יותר ותהיה ומדויק."

דוגמה זו ספציפית וניתנת לביצוע, והיא גם מבטאת את הצורך של הדובר שהאדם השני יהיה קפדן ומדויק יותר. היא גם פחות נוטה להיות מפורשת כתקיפה אישית או האשמה.

תקשורת לא-אלימה היא מיומנות חשובה לכל מי שרוצה לשפר את מיומנויות התקשורת שלו ולבנות מערכות יחסים חזקות יותר.

היא שמה דגש על היושרה והבהירות של הרגשות והצרכים שלנו ועל האחריות שלנו לבטא אותם באופן שלא תוקף או מאשים. זו גם דרך שיכולה לעזור לבנות מערכות יחסים חזקות יותר ולפתור סכסוכים בדרכי שלום.

כדי לתרגל תקשורת לא-אלימה (NVC), אפשר לעשות את הדברים הבאים:

להתבונן במתרחש ללא שיפוט. זה אומר שאנחנו צריכים לומר את מה שאנחנו רואים ושומעים, מבלי להכניס לדברים את הפרשנויות או הדעות שלנו.

לדוגמה, במקום לומר "אתה תמיד מתעלם ממני", אפשר לומר "הרבה פעמים אתה נכנס הביתה והולך ישר לחדר שלך בלי לומר שלום".

רגש: אנחנו רוצים לזהות ולהביע את הרגשות שלנו. אנחנו רוצים להיות כנים איך אנחנו מרגישים, מבלי להאשים או לתקוף אחרים.

לדוגמה, במקום לומר "אתה גורם לי להיעלב", אפשר לומר "אני נעלבת כשאתה הולך לחדר שלך בלי לומר שלום."

לזהות את הצרכים שלנו. איזה צרכים שלנו לא נענים?

לדוגמה, הצורך בכבוד, התייחסות, אכפתיות…

לבקש ברור: אנחנו רוצים לבקש את מה שאנחנו רוצים בצורה חיובית וניתנת לביצוע. לדוגמה, במקום לומר "תפסיק להסתגר בחדר שלך", אפשר לומר "האם אתה יכול להיות קצת איתי בסלון ולדבר איתי קצת לפני שאתה נכנס לחדר שלך?"

חשוב לציין ש-NVC אינו מדבר על כך שאנחנו צריכים להיות מושלמים. כולנו עושים טעויות.

אם יצא שאמרנו משהו שיפוטי או מאשים, אפשר תמיד לקחת אחריות ולנסות שוב, או כמו שאני אומרת לתלמידים שלי – במערכות יחסים קרובות יש תמיד מועד ב', ג', ד', ה'… עד אינסוף.

אפשר לתרגל תקשורת מקרבת בחיים עם האנשים הקרובים לנו, ואפשר ואף מומלץ לעשות דרך עם קבוצת למידה שיכולה לעזור לנו להטמיע את התקשורת הזו בחיינו. כי אם להודות באמת, זה שינוי שדורש מאיתנו מאמץ, תרגול ושינוי תודעתי מהותי.

הנה פרטים על קבוצת למידה כזו>> מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו.

ככל שתתרגלו NVC, כך יהיה לכם קל יותר.

בהצלחה!