רובנו חיים בחיים של סערה מתמדת, של קצב חיים אינטנסיבי, של המון עשייה. המוח והחשיבה ה"רציונלית" שולטים על חיינו ואנחנו במשך שנים קידשנו אותם. למוח יש קצב משלו. מהיר, אינטנסיבי, המון זרמים חשמליים בשנייה שמאפשרים לנו להתנהל בחיים האלה… אבל לרובנו קשה עם הקצב הזה. אנחנו שוכחים את עצמנו, שוכחים את משמעות החיים ונוצר לנו חוסר איזון שמשפיע על הגוף שלנו ועל הנפש שלנו.
אז איך מאטים את הקצב? איך יוצרים את האיזון הנחוץ הזה כדי להתחיל לחיות חיים משמעותיים ועמוקים יותר? חיים שיש בהם אותנו באמת ולא רק צל שלנו שכל היום עושה מה ש"צריך"…
ההיסטוריה האנושית מלאה בניסיונות להגיע להבנה עמוקה לגבי משמעות החיים ואיך אפשר לחיות אותם בצורה הטובה ביותר שתמלא אותנו באושר וסיפוק. המון ספרים נכתבו, נולדו זרמים דתיים ופילוסופים ועד היום האנושות ממשיכה ללמוד את משמעות החיים ואת רזי הדינמיקה האנושית.
מסלול חיי היה פתלתל, קשה, טוב, מקל, מלמד!!! כפי הנראה דומה למסלול חיים של כל אחד מאיתנו (למרות מינונים שונים שקיימים בחייו של כל אחד מאיתנו). תוך כדי המסע שלי, נפלתי וקמתי, טעיתי, למדתי, שוב טעיתי, שוב נפלתי ושוב קמתי ועם הזמן הצלחתי להפנים שיעורי חיים שמאוד תרמו לי ולפיתוח תחושת העצמי שלי. מתוך מסע החיים הזה ומתוך ההתבוננות שלי על חיי, אני חשה צורך "להעביר את הטוב הזה הלאה".
מה שאני מנסה לומר כאן זה שלא מתיימרת לחדש כאן דבר, אבל אני מרגישה צורך לשתף בתובנות האישיות שלי שנבטו מתוך מסלול חיי ושלתפיסתי תרמו לי ליותר ויותר חוויה של איזון, עוצמה ויציבות פנימית.
כמו רובנו, בכל תקופות חיי, הן הקשות והן הטובות, לא תמיד הבנתי מה מנחה אותי. למה אני נוהגת כפי שאני נוהגת? למה קורים לי דברים מסוימים? לשמחתי הרבה, האינסטינקטים הטבעיים שלי הובילו ועדיין מובילים אותי למקומות טובים ונכונים ועל כך אני מודה כל יום. אני מודה על כך שבורכתי ביכולת ללמוד את החיים, לשרוד אותם, לאהוב אותם, לחיות אותם, לצמוח מתוכם ולראות את הצדדים הטובים בכל דבר (גם אם לפעמים זה בדיעבד).
במאמר הזה בחרתי להתמקד בקשרים אנושיים ובמערכות יחסים שלתפיסתי הם היסוד והבסיס לקיום האנושי.
אני מניחה שגם את או אתה מרגישים שהחיים הם דבר מורכב ולא פשוט, אבל אתם בטח גם מכירים את אלה שנוהגים לתאר את החיים כ"קשים" או "אכזריים". משפטים כמו "החיים הם לא גן של שושנים" או לא מלקקים דבש" ועוד משפטים שמנציחים את ההרגשה שהחיים הם התמודדות קשה ולא נעימה.
אבל… בשביל מה הגענו לכאן? מה המשמעות של החיים שלנו?
מבחינתי החיים לא חייבים להיות קשים. באמת! אני רואה את משמעות החיים כמקום להתפתחות ובעיקר הנאה!
ובמקום שנדע להתמודד עם החיים ולהפוך אותם למקור להנאה וצמיחה, אנחנו המון פעמים הופכים אותם לקשים. עם מחשבות אוטומטיות שאין בהן שום היגיון או קשר למציאות, עם תפיסות מוטעות על העולם שאימצנו בגיל צעיר והן ממשיכות לנהל אותנו עד עצם היום הזה… המון דברים משפיעים על חוויית החיים שלנו. החדשות הטובות הן שאלה דברים שאנחנו יכולים לעבוד איתם, לשנות אותם וליצור לעצמנו חיים אחרים לגמרי!
כי האמת היא שהחיים לא קשים ולא קלים. החיים הם מגוונים. הם משתנים. לעיתים הם מאתגרים, לעיתים נעימים ומהנים. התפקיד שלנו (אם אנחנו רוצים לעבור את הגלגול הזה בטוב) זה להגדיל את המינון של רגעי העונג והשמחה ולהקטין את רגעי הסבל והכאב. זו מהותו של האושר בשבילי – כמה שיותררגעי עונג והנאה וכמה שפחות סבל…
אז אם אנחנו רוצים לחיות חיים של אושר ומשמעות וליהנות ממה שיש לחיים להציע לנו, רצוי שנלמד להבין את דופק וזרימת החיים בכלל ואת שלנו בפרט.
לזרום ולקבל את מה שקורה
כמו שאני רואה את זה, הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים וצריכות לעשות זה להבין לעומק שלכולנו יש תקופות טובות ויש תקופות קשות ושהדברים שיכולים לעזור לנו באמת זה – זרימה וקבלה.
כי אם נחשוב על זה, בין אם אנחנו "זורמים" עם מה שקורה או לא, ובין שאנחנו מקבלים את מה שקורה או לא, הדברים יקרו כפי שהם יקרו ואני מניחה שגם את או אתה לא רוצים להפוך להיות הקורבן של הנסיבות או של האנשים סביבכם. שאתם רוצים לקחת את השליטה לידיים שלכם ולנהל את חייכם ואת הרגשות שלכם ממקום פנימי בוחר ויציב.
וכדי לא להיטלטל על הגלים של החיים, חשוב כל הזמן לחזור פנימה ולעשות בחירות. בכל פעם מחדש!
מה אני רוצה?
מה נכון לי עכשיו?
מה אני בוחר/ת לעשות/להיות?
איך אני בוחר/ת להרגיש?
לפתח אופטימיות ואמון בחיים
כדי ליצור חיים שלווים וטובים, אנחנו רוצים גם לפתח את הידיעה הפנימית שיש תמיד אור בקצה המנהרה ושהאור הזה יגיע בעזרתנו בלבד, בזכות הרצון שלנו להגיע לשם.
עם זאת, אנחנו גם רוצים להבין ולקבל את העובדה שהוא יגיע בזמן הנכון – כאשר אנחנו, הנפש שלנו והתנאים של חיינו יהיו מוכנים ובשלים לכך.
סבלנות ואופטימיות הן מילות המפתח והרצון להגיע לשם הוא ה-מפתח!!!
כמו שאני רואה את זה, המסע לחיים טובים הוא כמו אריגת מרקם של תכונות בסיסיות ונרכשות במינון נכון כדי להגיע ליצירה המושלמת שהיא החיים שלנו בעולם הזה.
אז כדי שנוכל להגיע למצב שבו אנחנו יכולים להסתכל על עצמנו במראה ולראות אדם שלם, שליו עם גרעין פנימי חזק. אדם מפותח שחי בשלום עם עצמו ועם סביבתו, אדם שמפתח מערכות יחסים טובות ובריאות וחי באהבה עם עצמו ועם הסביבה, ממש קריטי שנתגייס עבור עצמנו ונחתור כל הזמן לשיפור וצמיחה.
לשמור על האיזון
אני מאמינה גדולה בהרמוניה ואיזון. לתפיסתי, רוחניות יתר או פרקטיות יתר הם לא הדרך הנכונה לחיות את החיים. גם רגשיות יתר או רציונליות ומעשיות יתר אינם יעילים לאורך זמן כי אין בהם תנועה וגמישות… השילוב בין הדברים הוא בעיני הדבר שיכול לעזור לנו לצלוח את החיים בצורה טובה (בדיוק כמו תפיסת הדת על לימודים ועבודה "אין לחם בלי עבודה"). בעיני, נכון ואפילו קריטי לשלב את העולם הגשמי עם העולם הרוחני שלנו, את הרגש ואת הרציונל… ושוב גם כאן הסוד הוא במינון…
אם כך, אחד הדברים החשובים ביותר בתהליך הצמיחה הוא איזון!!! וחשוב שעבודת האיזון תבוא לביטוי בדרכים שונות:
- אהבה וכבוד
- וויתור על אגו בשילוב אהבה עצמית
- השתלבות טובה בחיים הארציים שלנו תוך אימוץ נקודת מבט "חייזרית"
- ראייה מפוכחת של העולם בשילוב עם אידיאלים וחלומות
- אימוץ גישת חיים פטליסטית ללא איבוד המשמעות וטעם החיים
את מי לאהוב ולכבד???
אהבה וכבוד לעצמי, אהבה וכבוד לזולת אהבה וכבוד לחיים.
אם נצליח לשלב בין שלוש המרכיבים האלה בצורה מאוזנת ובמינון הנכון, נוכל להגיע למצב שבו אנחנו מנהלים את חיינו מתוך תחושה של שלמות פנימית, סיפוק, עומק ושלווה.
כדי להגיע לדבר הזה, אנחנו רוצים להפנים את התפיסה הזו ולשנן ולנסות לחיות אותה ימים ושנים….
הרבה פעמים אנחנו עשויים להתקל בקושי בדרך ליצירת האיזון הנכסף. למשל זה יכול לבוא לידי ביטוי במצבים בהם כבוד לעצמי וכבוד לזולת סותרים זה את זה. יש אנשים שיקפידו לכבד את עצמם אפילו על חשבון פגיעה באחר כדי לשמור ולהגן על עצמם ויש כאלה שיפגעו בעצמם כדי לשמור על האחר ועל מערכות היחסים…
האומנות ביצירת האיזון והמינון הנכון בין הדברים יביא לאיזון אופטימלי וזרימת חיים מתוקנת בלי להיכנס למצב של שולט ונשלט, מוביל ומובל וכן הלאה…
לוותר על האגו ולאהוב את עצמי?
חשוב לוותר על האגו. כשאני אומרת לוותר על האגו, זה לא אומר שאנחנו צריכים להפוך את עצמנו ל"כלום" או לוותר על עצמנו או על הכבוד שלנו. אני מתכוונת להבנה עמוקה ובסיסית שאנחנו אולי מרכז העולם, אבל אנחנו מרכז העולם אך ורק של עצמנו!!! באופן הזה האגו יכול לקבל את מקומו הראוי ולהשאיר מקום לכבוד העצמי, לחמלה ולהבנה העצמית. אין, ולא אמורה להיות סתירה בין השניים.
אם נבין את הדקויות והתנועה העדינה בין שני הקצוות הללו שאומרים: "אני הכל ולא כלום בעת ובעונה אחת", נוכל להגיע למרקם המדוייק שבין וויתור על אגו לבין תחושת אהבה עצמית פנימית מאוזנת שלא באה ממקום של יוהרה או חשיבות עצמית, אלא מתוך אהבה אמיתית ותחושות אמפתיה וחמלה לעצמנו.
התוצאות של הוויתור על האגו יכולים לעזור לנו בדברים הבאים:
- פיתוח עמדה גמישה יותר מול הזולת.
- וויתור על הגישה שפוסלת את דברי הזולת, שמחזיקה בעמדה של "צודק".
- וויתור על דברים שונים ומגוונים שבעבר ייחסנו להם חשיבות עליונה ולפתע הם נראים אחרת… אולי יותר זניחים והרבה הרבה פחות קריטיים.
- פיתוח ראייה אובייקטיבית ומגוונת (רב צדדית) כי ממש חשוב שנלמד לראות את שני צדי המטבע ונבין שתמיד יש יותר משני צדדים לכל דבר…
- הבנת השונות. פיתוח ההבנה שכל סיטואציה יכולה להתפרש בצורה שונה ע"י אנשים שונים ולכן עלינו לנסות בכל כוחנו לא "ליפול" למלכודת בה אנו בטוחים שדרך המחשבה שלנו וזווית הראייה שלנו הן הנכונות והמדוייקות ולכן בהכרח אנו צודקים והאחר טועה.
- הקשבה פתוחה ומקבלת. לפתוח את אוזננו וליבנו ולהקשיב לקולות אחרים מלבד לקולות שלנו.
- ניפוי בין עיקר לטפל.
בואו ננסה להתבונן על העולם סביבנו בגישה סקרנית שאני קוראת לה – "נקודת המבט החייזרית".
זו נקודת מבט שיוצרת זווית ראייה שונה של כל נושא בחיינו. תדמיינו שאתם חייזר שלא מכיר אתאורחות החיים בכדור הארץ. שימו את עצמכם במקום הזה של זר שהגיע לכאן מה הוא רואה? מה הוא חווה?
נסו להביט על סיטואציות שונות שקורות לכם בחיים ממקום נקי, כאילו אתם אותו חייזר שזה עתה ירד לכדור הארץ וחווה לראשונה את העולם ללא דעות קדומות, משקעים, חינוך ומטענים עודפים. רק הוא מול הסיטואציה – הכי נקי שאפשר.
התהליך הזה הוא בעצם ההתחברות לגרעין הפנימי שלנו. הוא עוזר לנו להבין את השכבות שמכסות על אותו גרעין פנימי. כולנו מורכבים מגרעין ייחודי כזה – שהוא בעצם אנחנו – המהות שלנו. ועם השנים מתווספות על הגרעין הזה שכבות רבות של הרגלים שסיגלנו לנו במהלך החיים, השפעת המקום שבו גדלנו, האנשים שאיתם גדלנו, החינוך שלנו וכו'… הניסיון הזה להתנתק לרגע מכל אותן שכבות יכול להחזיר אותנו למקום הנקי שבו היינו כשרק נולדנו, לפני שהתחלנו לספוג את השפעות הסביבה.
כדי להשתחרר מכל הדברים החיצוניים האלה ולהגיע לגרעין הפנימי והאמיתי שלנו, רצוי לעשות עבודת ניקוי וניפוי שתפריד את החלקים החיצוניים שנדבקו אלינו מאותו גרעין מקורי שהוא המהות העמוקה של מי שאנחנו.
הניסיון להסיר את אותם דפוסים, הרגלים, דעות קדומות עד למציאת הגרעין המקורי של נשמתנו היא האתגר האמיתי.
ראייה מפוכחת בלי לוותר על האידיאלים והחלומות
אף פעם אל תוותרו על החלומות והשאיפות שלכם. זה המנוע של החיים שלכם, הגורם לחדוות החיים ותחושת המשמעות בעולם הזה. עם זאת, אם לא תשמרו על איזון בין מה שאתם רוצים לבין מה שאתם יכולים, אתם עלולים לפתח תסכול ותחושת אוזלת יד שישפיעו עליכם לרעה.
תמיד כדאי להיות במודעות לעצמנו וליכולות שלנו ועם זאת להיות גם כנים עם עצמנו ומודעים למה אנחנו מסוגלים ולמה לא.
להישאר מחוברים למציאות בלי להפסיק לחלום!
שמעתי פעם מישהו אומר ש 50% מהתוצאה של כל דבר בחיים זה תלוי בנו וה- 50% הנותרים בידי אלוהים, הבריאה, היקום או איך שלא תקראו לזה… ולנו זה משאיר ליצור את האיזון בין היכולת שלנו להשפיע על הדברים והקבלה של מה שלא בשליטתנו.
אז בואו נתאים את חלומותינו למגבלות שלנו או למגבלות המציאות כדי לא להכנס לתסכול מחד ולא לאבד את חדוות החיים או את החיבור לחיים ולקפוא על שמרינו מאידך.
אז... פטליזם? כן או לא?
כמו שאני רואה את זה, גישה פטליסטית עשוייה להוביל לאובדן משמעות החיים, לאובדן חיוניות ותשוקה לחיים, לאובדן דרך וכיוון, שהרי לפי גישה זו, לא ממש משנה אם נחיה או נמות כי "ממילא נמות מתישהו" אז למה להתאמץ? למה לנסות?
האתגר הוא כן להבין ולקבל את העובדה שלכל דבר יש סוף וששום דבר לא בטוח בחיים אבל לצד זה – אנחנו רוצים לחיות את החיים במלואם. עם תשוקה, עם חדוות יצירה, עם אהבה. אנחנו רוצים ליהנות מהחיים עד תום. אז התנועה בין הגישה הפטליסטית שיכולה לעזור לנו "לא לעשות עניין מכל דבר" ולא להיכנס לדרמות מיותרות ובין שמחת החיים והחיבור לחיים היא קריטית.
לסיום, כל הנקודות שהזכרתי (ואני מניחה שיש עוד…), אלה שיעורי חיים שכולנו לומדים כל החיים.
זה קשה אך לא בלתי אפשרי. אף אחד לא חייב לעבור שיעורי חיים קשים כדי להגיע למקום טוב בחיים. כל אחד מאיתנו יכול ללמוד את זה ו"לתרגל" את זה. כן. גם את וגם אתה :-)
התרגול הזה מאפשר לנו להכיר את עצמנו טוב יותר, להבין את עצמנו יותרלעומק ובסופו של דבר גם לקבל את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו. עם הטוב ועם הרע ועם הזדמנות לתנועה מבורכת ושינויים.
אם תשימו לב ותעבדו בעתיד הקרוב על הנקודות שהזכרתי כאן, עם הזמן תתפתח בכם היכולת להתבונן ולנתח את הדברים בצורה נקייה ומפוכחת יותר ויותר וזה יעזור לכם להיות בני אדם חזקים יותר, מגובשים יותר שמכירים את עצמם ברמה הכי בסיסית ועמוקה ומקבלים ואוהבים את עצמם בדיוק כמו שהם!
אם יש לך רצון לקרוא ולהעמיק עוד, אשמח לשלוח לך את הספר שכתבתי בדיוק על הנושאים האלה ועוד רבים אחרים… קליק על הכפתור כאן למטה ייתן לך את הגישה להורדת הספר במתנה!