רובנו יודעים שהתקשורת שלנו עם אחרים היא אחד ממקורות הסטרס הגדולים ביותר שלנו.

כמעט כולנו רוצים לקבל מהאנשים שסביבנו המון דברים. הקשבה, תמיכה, נראות, שותפות, התחשבות…

אבל מה קורה כשאנחנו לא מקבלים את כל זה? מן הסתם עולה בנו תסכול, כעס, ולפעמים עלבון…

אז לפני כמה שבועות הייתה לי שיחה מעניינת בדיוק על זה. השיחה התקיימה במסגרת הפודקאסט של ניר קראוזה – "קול המיינדפולנס".

בשיחה דיברנו על תקשורת בין אישית (איך לא? :-)).

דיברנו על המודל של תקשורת מקרבת ועד כמה מודעות ואחריות אישית חשובות כדי שנצליח ליצור את הקרבה שאנחנו כל כך רוצים במקום ריחוק.

דיברנו על ריצוי והתפרצויות של כעס ואיך תקשורת מקרבת יכולה לעזור לנו לצאת מהדפוסים המכאיבים האלה..

ודיברנו על החשיבות של "להכות בברזל כשהוא קר". כלומר למה חשוב לדבר על הקשיים אחרי שה"דרמה" הסתיימה ולא בעיצומה.