לאחרונה שמענו כל כך הרבה פעמים את צמד המילים – 'בחזרה לשגרה'.

בכל פעם ששמעתי את המילים האלו, משהו בתוכי התכווץ.

כי אני כל כך לא רוצה לחזור לשגרה.

השקט שהיה כאן בתקופה האחרונה עשה לי רק טוב והחזיר אותי לעצמי ולקצב וסגנון החיים שאני באמת רוצה לחיות.

ומצד שני אני אדם שאוהב וחוגג שינויים.  

אתמול דיברתי עם חברה על שינויים והגשמה ועל הפחד שרבים מאיתנו חווים מפני צעדים שיכולים להוביל אותנו לחיים שאנחנו כל כך רוצים. דיברנו על זה שחלק מאיתנו ממש חוששים לעשות את הצעד הראשון ומוצאים את עצמם באותו מקום שנים רבות רק בגלל שהמוח שלהם לא יכול להכיל את ה'דבר הגדול' שיש להם בדמיון. 

ובלילה, לפני השינה המשכתי לחשוב על השיחה שלנו ומצאתי את עצמי חוגגת את זה שבכל כמה שנים אני עושה שינויים בחיים שלי. חגגתי את זה שאחת לתקופה אני נוהגת "לרענן" את החיים שלי, להכניס עוד עניין, עוד למידה, עוד אנרגיה, עוד אנשים…

חשבתי גם על אלה שקשה להם בדרך לשינוי, ועלתה לי המילה אהבה.

פתאום הבנתי שאהבה זה אחד הדברים המרכזיים שיכולים לעזור לנו בחיים גם כשקורים שינויים בלתי צפויים בחיים שלנו וגם כשאנחנו רוצים לעשות שינויים בחיים שמפחידים אותנו.

כי כשאני מודעת לאיך השינוי שאני רוצה לעשות בחיים יכול לתרום לי ולעשות לי טוב, אני יכולה להשתמש באהבה שלי לעצמי ובאהבה שלי לחיים, כדי שוב ושוב להתעלות מעל לפחדים שלי וללכת לכיוון החלומות שלי.

אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי בחיים זה להפסיק להיות מונעת מהפחד ולהתחיל להשתמש בעוצמה של האהבה ובכוח של החיים שבתוכי כדי ליצור לי את החיים שאני רוצה.

הרבה פעמים אנחנו חוששים משינויים כי נדמה לנו שזה חייב להיות "הכל או כלום", ואז אנחנו חוששים שזה יהיה יותר מדי, ושאולי ניכשל וזה לא יצליח, ומה יהיה???

והטיפ שלי להיום זה כשאני עושה שינוי, אני רוצה לעשות אותו מתוך אהבה לעצמי.

וזה אומר לעשות את הצעדים שלי ברכות.

עם הקשבה לעצמי ולקצב הפנימי שלי. 

לעשות את זה בנינוחות. צעד צעד. אין צורך למהר לשום מקום.

אני רוצה לראות רק את הנתיב שלי ולאהוב אותו בלי "לפזול" לצדדים… כי חשוב להבין שלכל אחד יש את מסע החיים שלו ושזה לא רלוונטי להשוות את עצמי לאף אחד אחר.

אני מניחה שאתם כבר יודעים שאם  יוצאים לדרך, מגיעים למקומות נפלאים. נכון?

אבל אם לא מתחילים לצעוד, אנחנו נשארים במקום, או יותר גרוע, הולכים אחורה…