ואז חזרתי שלוש שנים אחורה… באותה תקופה היכתה בי ההבנה שאני נושקת לגיל חמישים והחיים שלי עדיין "לא מסודרים" מבחינה כלכלית. אני זוכרת שממש נבהלתי. חששתי שאם לא אתחיל לטפל בעניינים כבר עכשיו, זה יהיה מאוחר מדי והחיים שלי בגיל זקנה ייראו מאוד אחרת ממה שהייתי רוצה או מאחלת לעצמי.

ונכון שבעולם הרוח אומרים שחשוב "להיות באמונה" וש"הכל קורה לטובה" וש"מה שצריך לקרות יקרה"… אבל אני מאמינה שרק אמונה בלי מעשה כאן על הכדור הזה, לא יכולה להיות שלמה אלא אם כן היא באה לצד עשייה כלשהי. (בכל זאת אנחנו בעולם של חומר). אז אני לא יודעת אם אתם מתחברים לאמונה הזו שלי או לא, אבל זה משהו שבאותה תקופה עורר אותי לפעולה.

ואם מדברים על סינכרוניות, במקרה או שלא במקרה פגשתי אדם זמן לא רב לפני ה"התפכחות" או ה"התעוררות" הזו שלי שיצא עם תוכנית שמדברת בדיוק על הדבר  שהטריד אותי – איך להתנהל כלכלית בעולם הזה ואיך לייצר סוג של ביטחון כלכלי.

עכשיו, אם הייתם מכירים אותי, הייתם יודעים שאני אדם חשדן. לא סומכת בקלות… ובטח לא בענייני כסף. השקעות כספיות ובכלל התנהלות עם כסף נראו לי כמו משהו גדול (ואף בזוי) לעסוק בו. אבל מכיוון שזכרתי את אותו אדם לטובה והוא נראה לי אמין, החלטתי לקפוץ למים וללכת על זה.

מיותר לציין שההשתתפות והלמידה בתוכנית הזו שינו את חיי ולתפיסתי העבירו אותי שלב נוסף, גם בהתפתחות הרוחנית שלי וגם בהתמודדות שלי עם העולם בכלל. כי בעקבות המסע הזה יכולתי סוף סוף (ולראשונה בחיי) לעמוד על שתי רגלי ולהתחיל לנווט אותם ממקום ער. ממקום של עוצמה ושל אחריות. הדבר הזה נתן לי תחושה שאני יכולה לסמוך על עצמי. זה פוגג פחדים ואמונות שאמרו לי ש"אני לא יכולה להסתדר לבד". זה נתן לי המון כוח ויצר בתוכי הבנה שהכל שזור בהכל ושאני לא יכולה להתנהל בעולם הזה רק מתוך הרוח והנפש. שאני צריכה לשלב גם את עולם החומר.

למה? כי חיים אנחנו פה! בעולם של חומר (ואני לא מדברת רק על כסף…).

חלפו עוד כמה שנים, והנה ממש לאחרונה בתקופת הקורונה כשביתי חזרה מדרום אמריקה (ממש ברגע האחרון לפני שהשמיים נסגרו – חוויה בפני עצמה שהיא סיפור לפעם אחרת) ונכנסה לבידוד, הילדה המדהימה שלי התחילה לחפש עבודה באינטרנט. חיפשה משהו שהיא יכולה לעשות מהבית. כשהיא סיפרה לי בהתלהבות על המיזם שהיא רוצה להשתתף בו, קצת התכווצתי, קצת נרתעתי. אפילו עיקמתי פרצוף…

למה? כי מייד חיפשתי מה קורה פה ואיפה הקאטץ'?

שוב ושוב אני נתקלת בזה ונדהמת… איך רובנו נרתעים מדברים חדשים ולא מוכרים. לפעמים אפילו עוד לפני שבדקנו אם זה משהו שיכול לעשות לנו טוב… ככה. מייד. כמו רוב התגובות שלנו, זה אוטומטי.

וכן. גם אני (כמו רוב האנשים. או כמו רוב הישראלים) חשדנית. אם משהו נשמע לי טוב מדי – אני ישר לא מאמינה והודפת.

מוזר, לא? מציעים לנו משהו שעל פניו נשמע טוב, או שהוא נשמע דומה למשהו שבתפיסה שלנו לא כזה מוצלח וישר אנחנו מחפשים מה הקאטץ' :-)

למה אנחנו ככה?

כי אנחנו יצורים שההישרדות שלהם היא מעל לכל. כשאנחנו "מריחים סכנה", המוח שלנו מייד נותן לנו הסברים למה להירתע, לברוח, או לא לפעול (מנגנון ה"הילחם או ברח" הידוע).

אבל… אני כבר למדתי שאם אני נשארת באזור הזה, אני מפספסת חלק כל כך גדול מהחיים, כל כך הרבה דברים שיכולתי לעשות ולהיות. כל כך הרבה חיים והתפתחות שיכולתי לעשות.

במהלך חיי אני שוב ושוב מגלה שהדברים שהכי הפחידו או הרתיעו אותי הפכו להיות הדבר הטוב ביותר שעשיתי בשביל עצמי וכמובן גם הביאו אותי לדרגת ההתפתחות הבאה של חיי.

למשל, "להתחיל" עם בעלי לשעבר – זכיתי בשני ילדים מקסימים ובית נפלא לשנים רבות…

למשל, להתגרש מבעלי – זכיתי להתפתחות אדירה, התגברות על פחד משתק וחוויה של עוצמה ומסוגלות מופלאים. 

למשל, "להתחיל" עם בן זוגי הנוכחי :-) – זכיתי באהבה גדולה מכפי שדמיינתי שיכולה להיות. (ואני גדלתי בבית שבו התפיסה היא שנשים רחמנא ליצלן לא "מתחילות" עם גברים).

למשל, לעשות משהו שמאוד לא אופייני לי. פניתי לארנינה קשתן (שותפתי לדרך ב 8 השנים האחרונות) והצעתי לה עזרה בעסק – זכיתי בהתפתחות אישית ומקצועית מטורפת!!!

למשל, ללמוד איך מתנהלים כלכלית בעולם, כשהדבר שהכי נרתעתי ממנו עד גיל 48 בערך היה הנושא הכלכלי – זכיתי להתגבר על פחדים, לעשות השקעות נבונות וזכיתי בשיפור המצב הכלכלי שלי ובידיעה שאני יכולה לסמוך על עצמי!!!

למשל, לעזוב מקומות עבודה גם כשאין רשת ביטחון – זכיתי בחופש והתפתחות אישית עצומה…

להמשיך???

יש לי עוד המווון דוגמאות וכל אחד מהצעדים שעשיתי הובילו אותי למקומות מופלאים באמת.

ועכשיו . "זמן קורונה" מביא אותי לשלב הבא של ההתמודדות וההתפתחות והביא לפתחי מיזם חדש, לא מוכר.

מה עשיתי? התחלתי לפעול ונכנסתי למים הזה לא רק עם הבת שלי, אלא גם עם בן זוגי :-)

אז כן. הייתי חשדנית. הייתי ספקנית – זה האוטומט שלי.

אבל… ניסיתי לפתוח את הראש ועשיתי מהלך שלא נותן למוח ההישרדותי שלי כוח.

בחרתי לנסות משהו חדש.

מה גיליתי בדרך עד כה?

• פגשתי מלא אנשים חדשים ונפלאים (לא לדאוג… זה בזום)
• התחברתי לקבוצה של אנשים חיוביים שמפיצים בריאות בעולם ונהנים על הדרך מפרנסה נהדרת ממש!
• אני מקבלת תמיכה מ-ט-ו-ר-פ-ת!!!!
• ולמרות שמדובר בבניית עסק מהבית, זה ממש לא מרגיש לבד.

מה הקאטץ'?

חחח. עד כמה שאני יודעת, כרגע אין כזה…

אני שומעת מהמון אנשים וותיקים שעובדים במיזם הזה מהבית והפכו לחלק מ"בית גדול יותר". הם פשוט עפים על זה…

והיום אנחנו מחפשים עוד אנשים לצעוד איתם את הדרך. לכבוש יחד עוד פחדים, להתפתח יחד, לשפר את הבריאות שלנו ולהתפתח כלכלית. מה רע?

אם המוח שלכם לא נבהל עד כה ואתם סקרנים לשמוע עוד – שילחו לי הודעה בוואטסאפ מכאן (טלפון 054-4603148) ואספר לכם במה מדובר :-)

מאחלת לכולנו לשים לב יותר ויותר ל"פירורי הלחם" בחיינו. לפעול איתם בהרמוניה ולצאת לחופש אמיתי עוד בגלגול הזה!